תקציר:
מחזות על מדע נכתבים על פי רוב על ידי אנשי תיאטרון. משום כך הם עוסקים בדרך כלל באישיותם של אנשי מדע והקונפליקטים הנובעים מכך, ולא בהכרח ברעיונותיהם. לעומת זאת רוב המחזות שנכתבו על ידי מדענים אינם מצליחים כיצירות דרמתיות. אך דוגמא יוצאת דופן היא "אינסוף"("Infinities"), , הצגה שהיא פרי שיתוף פעולה בין המתמטיקאי ג'ון בארו לבין לוקה רונקוני, במאי תיאטרון בעל שם בינלאומי. ביחד הם יצרו הצגה בעלת צורה לא שגרתית, המנסה להעביר לקהל הבנה מעמיקה ומפורטת של מושג האינסוף. ההצגה הועלתה באיטליה ובספרד, הצליחה מאד וגרפה פרסים (ביניהם פרס איטלגז לקידום המדע, במרץ 2004).
יוצרי ההצגה מצליחים להעביר רעיונות מתמטיים מופשטים לקהל בזכות הסגנון התיאטרלי. הקהל צופה בחמש סצנות בסדר שרירותי ומשתנה, הכוללות הליכה דרך מסדרונות ארוכים עם מראות בקצה, צפייה בעימות בין קנטור וקרונקר, שחקנים המאיירים קירות בנוסחאות מתמטיות, ועוד סצנות לא ריאליסטיות המצליחות להעביר רעיונות מופשטים באופן חוויתי.