אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר לאון לדרמן היה דוקטורנט צעיר, הוא פגש את ג'ילברטו ברנרדיני אשר עורר את התלהבותו לפיזיקה ניסיונית. כך החלה דרכו שהביאה אותו לסטוקהולם, לקבלת פרס נובל בפיזיקה, שהוענק לו על תגליתו שקיים יותר מסוג אחד של נויטרינו. בכתבה זאת לדרמן מספר בצורה הומוריסטית על המפגש שלו עם ברנרדיני, וכיצד הוא עורר את התלהבותו לפיזיקה ניסיונית. הוא מציין כי המחקר המדעי מתסכל לפעמים, וטוב שיש "ברנרדיני" אשר מדביק בהתלהבותו. לומדים כמה הפיזיקה חשובה ומלהיבה.

---

ההשראה: ג'ילברטו ברנרדיני, כתמיד נלהב ומלא הבעה

אודות המחבר :
לאון לדרמן - פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1988 ביחד עם מלווין שוורץ וג'ק שטיינברגר. נולד בניו יורק במשפחת מהגרים יהודיים מאירופה. קיבל את התואר הראשון מהסיטי קולג' של ניו יורק, ואת הדוקטורט מאוניברסיטת קולומביה בשנת 1951. לימד באוניברסיטה זו עד לשנת 1979. בשנת 1979 התמנה למנהל מעבדת פרמי בשיקגו - עד היום הינו מנהל כבוד של מעבדה זו. בשנת 1982 קיבל פרס וולף לפיזיקה פרס נובל בפיזיקה הוא קיבל על שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני. החל משנת 1989 מלמד באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטה הטכנית של אילינוי. משתתף פעיל במספר תנועות ציבוריות. היה נשיא ארגון אמריקאי לפיזיקה