קוראי פיזיקה פלוס היקרים,

אלה מכם המבקרים באתר שלנו לעיתים קרובות יחסית הבחינו בודאי שלאחרונה כל הוצאה שלנו נשארת זמן רב יותר "באוויר" ממה שהיינו רוצים, ואולי גם מה שקוראים רבים שלנו היו רוצים. הסיבה היא כי למרבה הצער אנו סובלים מחוסר תקציב. עם זאת בכוונתנו להמשיך במדיניות של גישה חופשית לכל התכנים של פיזיקה פלוס, כולל הגישה לארכיון, החל מהגיליון הראשון. אנו מקווים עם זאת שקוראינו יסייעו לנו על ידי תרומות, הן מוסדיות והן אישיות, ויאפשרו לנו להמשיך לקיים את פיזיקהפלוס. ניתן לעשות זאת ע"י העברת התרומות לחשבון הבנק של החברה הישראלית לפיזיקה: בנק מזרחי טפחות סניף גן העיר 421, חשבון מס' 021 -532931. אפשר גם להעביר בהמחאה לגזבר החברה הישראלית לפיזיקה (חי"פ) ד"ר ישראל מרדור, המרכז למחקר גרעיני שורק, יבנה 81800.

אנו שמחים להביא לכם את ההוצאה העשירית של פיזיקה פלוס, היוצאת לאוויר ערב חג פסח, חג החרות תשס"ח. אנו מאחלים לכל קוראנו ותומכינו חג פסח שמח.

אלפי פיזיקאים וקרוב לודאי גם מיליוני אנשים המעוניינים בהתקדמות המדע בכלל, והפיזיקה בפרט, יעקבו בנשימה עצורה אחרי תוצאות הניסוי ההיסטורי שיבוצע בקיץ 2008 על הגבול בין צרפת ושוויץ עם הפעלתו של המאיץ ההדרונים הגדול (LHC). המאיץ הגדול עתיד להאיץ פרוטונים למהירות קרובה מאוד למהירות האור, כאשר תושג אנרגית התנגשות לא תאומן של 14 מיליון מיליונים אלקטרון-וולט (TeraEv 14). צפוי כי ההתנגשות תוליד "גשם" של חלקיקים שגילוים עשוי להביא למהפכה בפיזיקה ובהבנתנו את מבנה היקום.
בהקשר זה אנו מביאים את מאמרו של חתן פרס נובל פרופ' סטיבן ווינברג "מתיאורית BCS של על-מוליכות למאיץ LHC". אף כי האנרגיות שיושגו במאיץ LHC רחוקות מאוד עדיין מאנרגיות בסקלת פלאנק 1.22 × 10¹⁹ GeV – חלומם של הפיזיקאים המכורים לתורת המיתרים – ניתן לצפות עם זאת שהגילויים בניסוי LHC יאירו באור חדש את הניגודים הקיימים בין המודל הסטנדרטי, תיאורית הכבידה ותורת המיתרים. אנו מביאים שני מאמרים מפרי עטם של פיזיקאים ידועים בתחום תורת המיתרים, ליאונרד סוסקינד ו ברייאן גרין, "מיתרי על" ו"תיאוריה של הכול", בהתאמה.
פרופ' אברהם לייב מביא לנו מאמר על "אחרית הימים: העתיד של היקום". תמונת היקום כפי שהיא מתגלית כיום בכל הדרה, עתידה להיעלם בהדרגה, בהשאירה אותנו ואת הגלקסיה שלנו שביל החלב בבדידותנו. מאמרו של נואם סוקר "ערפילית סביב מתפתחים" עוסק בגורלם של כוכבים הנוטים למות. החומר הנפלט מהכוכב בתהליך זה יוצר ערפילית (nebula) בעלת צורות שונות.

שני המאמרים הבאים עוסקים בפתיחת יישומים טכנולוגיים חשובים של תופעות פיזיקאליות: הספין של האלקטרונים, שהוא הבסיס לספינטרוניקה, והאלקטרוניקה של חומרים פלסטיים. מאמרם של מריאנה קורז'וב, רפי שיקלר ודוד אנדלמן תחת הכותרת "פלסטיק שמוליך חשמל?" נותן לנו מבט מאלף לתחום מתפתח של אלקטרוניקה פלסטית. טוני בלנד, קיונג לי וסטפן שטיינמיולר מספרים לנו על עתידה המבטיח של הספינטרוניקה ואתגריה, במאמרם "אתגרי הספינטרוניקה".

המבנה של קווזי-גבישים אינו מפסיק להפתיע אותנו מאז שנתגלו ע"י דן שכטמן מהטכניון ב-1984. פאול שטיינהרט מביא לנו "פרדיגמה חדשה על המבנה של קווזי-גבישים"

במדור שלנו נקודת מבט אנו נותנים במה למאמרו הקונטרוברסלי של אריה איסר "האבולוציה של מערכות מידע מורכבות כתנועה נגד המשיכה של האנטרופיה ברצף מרחב-זמן-מידע". אנו מקוים שתיהנו גם ממדור התרבות שלנו. הטור של פרופ' אברהם תמיר על מדע ואמנות, ומאמרו של פרופ' עילם גרוס על "סימטריה ויופי".