במאמר ניתנת התמונה המודרנית של היקום המתפשט אחרי המפץ הגדול, תוך הבלטת המשמעויות של ההתפשטות ביחס לאבולוציה של החיים. מודגשת החשיבות של התכונות החדשניות הנובעות מהתיאוריה האינפלציונית של היקום. נבחנות תוצאות התצפיות של אינפלציית היקום על רקע אפשרויות מסוימות הנובעות מתורות המיתרים וכבידה קוונטית. תיאוריות אלה מאפשרות לבחון את מרחב – זמן במספר ממדים העולה על שלושה + אחד, כפי שאנו מתנסים, והן מאפשרות ל"קבועים" של הטבע להשתנות באופן איטי בזמן. מתוארות תצפיות אסטרונומיות חדישות המאששות את השינויים הקלים בקבוע של המבנה העדין. נידונות המשמעויות מרחיקות הלכת של שינויים אלה.