בספרו "Einstein, Picasso" משווה המחבר ארתור מילר בין שתי דמויות אשר חוללו מהפיכות, כל אחד בתחומו. הוא בודק את הדמיון בין שני האנשים בניסיון להצביע על המשותף בתהליך היצירה במדע ובאמנות. הספר הוא ביוגרפיה מקבילה של איינשטיין ופיקאסו,  בעיקר עד לעבודתו החשובה הראשונה של כל אחד מהם. שניהם הושפעו מאד מכתבי פואנקרה, וטענתו של המחבר היא שהן הציור הקוביסטי והן תורת היחסות הפרטית נבעו מתפישות חדשניות בתקופתם של הגיאומטריה הלא-אוקלידית. למרות שניתן להתווכח עם מסקנות המחבר, מוצגת כאן תמונה מפורטת ומרתקת של התקופה והשפעתה על עבודתם של שני גיבורי הספר.