תקציר

 שני מצפים, כמעט זהים, שנבנו בהנפורד ובליבינגסטון שבארה"ב, המרוחקים זה מזה כ-3000 ק"מ, לקוחים כאילו מסרט מדע בדיוני. הם ידועים בשםLIGO  (Laser Interferometer Gravitational – Wave Observatory). המצפה בליבינגסטון נבנה ע"י CALTECH (המכון הטכנולוגי של קליפורניה), והשני, בהנפורד – ע"י MIT (המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס). שניהם יוצרים במשולב את המצפה האסטרונומי של המאה ה-21.

המתקן החדשני הזה מיועד למטרה אחת – לגלות באופן ניסיוני ולהוכיח את קיומה של אחת התופעות החשובות שאיינשטיין חזה בתורת היחסות הכללית – קרינה גרביטציונית או גלי כבידה. איינשטיין לא זכה בחייו להוכחה ניסיונית של תורתו, למרות כל הניסויים שבוצעו במשך השנים לגלות גלי כבידה. מכאן השם של הכתבה – הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין.

על פי תורת היחסות הכללית יופיעו גלי כבידה בעוצמה מספקת, הניתנת לגילוי, במקרים של אירועים קוסמיים בהם מעורבים גופים שמימיים מסיביים, כגון קריסה גרביטציונית של כוכבים בסופרנובה, בסיבוב של זוגות כוכבי נויטרונים או במיזוג של שני חורים שחורים. האנרגיה העצומה המשתחררת בתופעות אלה גורמת ל"רעידת החלל" (space quake) – גלי כבידה המתפשטים בחלל-זמן.

מדובר על חלון חדש לחקר היקום, סוג חדש של תצפיות אסטרונומיות. גלי הכבידה עשויים לספר את סיפורן של מסות החומר הנע בחלל, מסתובב ומתנגש, ואולי אף לספר את סיפור המפץ הגדול, הננו שניות הראשונות של יצירת היקום המוכר לנו.