מן הקורט ועד לקוסמוס
יובל נאמן

חופש אסימפטוטי: פרס נובל לפיזיקה לשנת 2004
מיכה ברכוז

11 השאלות הטורדות את הפיזיקה של המאה 21

הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין
מרשה ברטוסיאק

סוקרטס מן העתיד - דיוקן: פרופ' יקיר אהרונוב
מקס ראונר

טלפורטציה: מה עובר, בעצם?
אשר פרס

הפואזיה של הדמיון ללא גבולות
לורנס מ' קראוס

האם אדם עובר את מבחן טורינג?
רות אדם, אורי הרשברג, יעקב שול וסורין סולומון




  גיליון מספר 4 | 01.01.2005
הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין


מרשה ברטוסיאק


שני מצפים, כמעט זהים, שנבנו בהנפורד ובליבינגסטון שבארה"ב, המרוחקים זה מזה כ-3000 ק"מ, לקוחים כאילו מסרט מדע בדיוני. שניהם יוצרים במשולב את המצפה האסטרונומי של המאה ה-21.



תקציר

 שני מצפים, כמעט זהים, שנבנו בהנפורד ובליבינגסטון שבארה"ב, המרוחקים זה מזה כ-3000 ק"מ, לקוחים כאילו מסרט מדע בדיוני. הם ידועים בשםLIGO  (Laser Interferometer Gravitational Wave Observatory). המצפה בליבינגסטון נבנה ע"י CALTECH (המכון הטכנולוגי של קליפורניה), והשני, בהנפורד – ע"י MIT (המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס). שניהם יוצרים במשולב את המצפה האסטרונומי של המאה ה-21.

המתקן החדשני הזה מיועד למטרה אחת – לגלות באופן ניסיוני ולהוכיח את קיומה של אחת התופעות החשובות שאיינשטיין חזה בתורת היחסות הכללית – קרינה גרביטציונית או גלי כבידה. איינשטיין לא זכה בחייו להוכחה ניסיונית של תורתו, למרות כל הניסויים שבוצעו במשך השנים לגלות גלי כבידה. מכאן השם של הכתבה – הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין.

על פי תורת היחסות הכללית יופיעו גלי כבידה בעוצמה מספקת, הניתנת לגילוי, במקרים של אירועים קוסמיים בהם מעורבים גופים שמימיים מסיביים, כגון קריסה גרביטציונית של כוכבים בסופרנובה, בסיבוב של זוגות כוכבי נויטרונים או במיזוג של שני חורים שחורים. האנרגיה העצומה המשתחררת בתופעות אלה גורמת ל"רעידת החלל" (space quake) – גלי כבידה המתפשטים בחלל-זמן.

מדובר על חלון חדש לחקר היקום, סוג חדש של תצפיות אסטרונומיות. גלי הכבידה עשויים לספר את סיפורן של מסות החומר הנע בחלל, מסתובב ומתנגש, ואולי אף לספר את סיפור המפץ הגדול, הננו שניות הראשונות של יצירת היקום המוכר לנו.

 

 
Click to enlarge



[הקליקו לקריאת המאמר באנגלית] [Click to read the article in English]

אודות המחברת :
מרשה ברטוסיאק (Marcia Bartusiak), כיום פרופסור אורח בתוכנית לימודים מתקדמים בכתיבה מדעית ב-MIT (המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס), ידועה היטב בכושרה למזג את הידע בפיזיקה עם כתיבה מדעית פופולרית. מחקריה נגעו להשפעת הקרינה על חומרים הנשלחים לחלל כחלק ממצפים אסטרונומיים המשוגרים למסלול, כולל את טלסקופ החלל האבל ו-International Ultraviolet Explorer.
ברטוסיאק היא מחברת של מספר ספרי מדע פופולרי שזכו להצלחה גדולה, ביניהם "היקום של היום החמישי" (Thursday's Universe ) – מדריך פופולרי לגבולות האסטרופיזיקה ואסטרונומיה, "דרך היקום בחשכה" (Through the Universe Darkly) – תולדות האסטרונומיה של המאה, מסע ארוך לגילוי מבנה היקום, ו"הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין" – על המאמץ המתמשך לגלות גלי כבידה, ההוכחה הניסיונית האולטימטיבית של תורת היחסות הכללית של איינשטיין. ספרה האחרון הוא "ארכיון היקום" (Archives of the Universe) – תולדות התגליות הגדולות באסטרונומיה המסופרים דרך 100 פרסומים מדעיים מקוריים.
ב-1982 הייתה מרשה ברטוסיאק האישה הראשונה לקבל את פרס הכתיבה המדעית המוענק ע"י המכון האמריקני לפיזיקה (AIP). היא קיבלה פרס זה שנית ב-2001 עבור ספרה "הסימפוניה הבלתי גמורה של איינשטיין". המאמר המתפרסם כאן מתבסס על ספרה של המחברת, שיצא לראשונה לאור ב-2000 ע"יPress Joseph Henry.


@ מרשה ברטוסיאק
 

[משלוח תגובה] [הדפסת דף זה] [שליחת דף זה] [דף קודם] [ראש הדף]  

בניית ותחזוקת האתר: נאורה neora.com